תאונות דרכים

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי אין כל חשיבות לאחראי בתאונה בקשר לשאלת זכאות הנפגע לפיצוי.

החוק מחדד הסוגיה לפיה כל אדם זכאי לפיצוי מחברת הביטוח המבטחת את רכבו בביטוח חובה כך שלדוגמה, גם אם אדם נפגע כתוצאה מכך שרכב צד ג' פרץ לצומת באור אדום, עדיין התביעה תוגש כנגד הביטוח של בעל הרכב הנפגע ולא הפוגע.

בהתאם לחוק האחריות לפיצוי הכספי של חברת הביטוח מוחלטת, ואין מקום לדון באחריות הנפגע לתאונה.

במקרים בהם הולכי רגל או רוכב אופניים נפגעים, תתבע חברת הביטוח של הרכב הפוגע.

במקרים יוצאי דופן בהם הנהג לא היה מבוטח ו/או הפוליסה לא היתה בתוקף במועד התאונה, תופנה התביעה ל"קרנית" שהינה קרן ממשלתית אשר נכנסת בנעלי חברת הביטוח ומפצה את הנפגע.

בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ג – 1973, לכתב התביעה יש לצרף בקשה למינוי מומחים בתחום בהם נוצרו הליקויים כתוצאה מאירוע התאונה.

בית המשפט מצידו, יבחן האם המסמכים מעידים כי נוצרה "ראשית ראייה" לקיום נכות רפואית, ובהתאם לכך ימנה מומחה מטעמו.

כמובן, שלחברה הביטוח / הנתבעת, זכות מלאה לנסות ולהדוף את מינוי המומחה אשר מינויו מגדיל את אחוזי ההצלחה בתיק.

בהתאם לקביעת המומחה ינוהל התיק, כך שלהכרעתו האם נותרת נכות לנפגע השלכה מכרעת ביחס לגובה הפיצוי.

במקרה של תאונת דרכים שהינה תאונת עבודה, וכאשר הביטוח הלאומי הכיר בתאונה וקבע לנפגע נכות, אזי נכות זו הינה הנכות הקובעת גם בתביעה כנגד מבטח הרכב בבית המשפט, ואין צורך בבקשה למינוי מומחה רפואי.

במקרים בהם נפגע אדם פגיעה קשה בתאונת דרכים, שאינה תאונת עבודה, ניתן לפנות בדרישה לחברת הביטוח לתשלום מיידי (תשלום תכוף) על חשבון ובקיזוז הפיצוי העתידי.

מספר נקודות חשובות באשר לתשלום התכוף, כדלקמן:

• חובת התובע להוכיח נזקים בפועל.
• תביעה לתשלום תכוף ניתן להגיש בכל חצי שנה.
• ניתן להגיש דרישה / תביעה לתשלום תכוף ללא כל קשר לתביעה העיקרית העתידית.
• ניתן להגיש תביעה לתשלום תכוף בסמוך לאירוע התאונה.

אדם אשר נפגע בתאונת דרכים במהלך עבודתו (החל מצאתו מהבית ועד חזרתו) זכאי בהתאם לחוק לאותו הפיצוי לו זכאי כל נפגע בתאונת דרכים, אולם בנטל הפיצוי נוסף הביטוח הלאומי.

אל הביטוח הלאומי יש להגיש תביעה להכרה בתוך שנה ממועד התאונה.

לאחר שהביטוח הלאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה, יהיה זכאי הנפגע לכל הגמלאות הרלבנטיות לתאונות עבודה מהביטוח הלאומי – כמפורט בפרק הביטוח הלאומי.

מיצוי ההליכים כנגד הביטוח הלאומי אינו מייתר את התביעה כנגד החברה המבטחת, ולמעשה סך הפיצוי משני הגופים (ביטוח לאומי וחברה מבטחת) מהווה את סך הפיצוי השלם לו יהיה זכאי הנפגע.

במידה ומסתיים התיק בפשרה ולא בפסק דין, נדרש התובע לחתום על כתב קבלה ושחרור.

כתב זה, שהינו תנאי ע"י חברת הביטוח לסיום התיק, סותם את הגולל על התנהלות התיק, ולמעשה מביא לסופיות הדיון.

מגמתה הצפויה, החוזרת ונשנית, של חברת הביטוח הינה לסיים המחלוקת בפיצוי הנמוך ביותר, ומהרגע בו חותם הנפגע על אותו כתב קבלה מתייתם התיק מזכויות עתידיות.

כל האמור לעיל מחייב כי פיצוי נכון עדיף שיתקבל ויתברר באמצעות עורכי דין המומחים בתחום.

פיצוי מהיר המוצע מחברת הביטוח, לרוב, אינו משקף את הפיצוי האמיתי והניתן לקבל בתיק.

משרדנו, אשר רכש ידע וניסיון, מאמין כי לקוח מרוצה הינו לקוח המקבל פיצוי גבוה בפרק זמן מהיר.

שני פרמטרים אלה הפכו לנר לרגלנו.

אנו נעשה הכל על מנת להביא את המירב עבור לקוחותינו באמצעות משא ומתן ענייני, ומאידך ובמידה ונידרש לכך, לא נהסס לפעול בכל עוצמתנו להשגת הפיצוי באמצעות בית המשפט.