תאונות עבודה

הנחת העבודה היא כי המעביד אחראי לשלמות גופו של העובד.

המעביד הוא אשר בקיא בתחום העבודה הנדרש, המעביד הוא אשר מחוייב לדאוג לבטיחותו של העובד (ביגוד מתאים, הדרכה ותנאי עבודה בטוחים).

לעובד אשר נפגע כתוצאה מרשלנותו של המעביד זכות לתבוע ממנו את הנזקים שנגרמו לו.

בתביעה מול מעביד, על העובד להוכיח 2 מרכיבים:

• קיומו של נזק.
• אחריותו של המעביד לנזק.

לשני מרכיבים אלה קשר הדוק אחד לשני, כך שרק כאשר יוכיח הנפגע נזק שאירע כתוצאה מרשלנות מעביד, תקום עילת תביעה.

רוב המעבידים מגבים רשלנותם בפוליסת ביטוח מסוג "חבות מעבידים".

מעביד אשר נתבע על ידי עובדו, יפעיל פוליסה זו, ולמעט השתתפותו העצמית, תישא המבטחת בכל נזקי העובד.

חשוב לציין כי אדם אשר נפגע בעבודה ומצידו של המעביד לא היתה כל רשלנות, לא ניתן יהיה לממש תביעת נזיקין כנגד המעביד.

שלא כמו בתאונת דרכים, בית המשפט רואה בעובד הסביר כ"שותף" לאחריות לשלמות גופו, ולפיכך ובמקרים בהם יימצא כי העובד התרשל באחריותו ו/או בשיקול דעתו המקצועי, יקוזז חלקו באשם מסך הפיצוי הכללי בתביעת חבות המעבידים.

בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ג – 1973, לכתב התביעה יש לצרף בקשה למינוי מומחים בתחום בהם נוצרו הליקויים כתוצאה מאירוע התאונה.

בית המשפט מצידו, יבחן האם המסמכים מעידים כי נוצרה "ראשית ראייה" לקיום נכות רפואית, ובהתאם לכך ימנה מומחה מטעמו.

כמובן, שלחברה הביטוח / הנתבעת, זכות מלאה לנסות ולהדוף את מינוי המומחה אשר מינויו מגדיל את אחוזי ההצלחה בתיק.

בהתאם לקביעת המומחה ינוהל התיק, כך שלהכרעתו האם נותרת נכות לנפגע השלכה מכרעת ביחס לגובה הפיצוי.

במקרה של תאונת דרכים שהינה תאונת עבודה, וכאשר הביטוח הלאומי הכיר בתאונה וקבע לנפגע נכות, אזי נכות זו הינה הנכות הקובעת גם בתביעה כנגד מבטח הרכב בבית המשפט, ואין צורך בבקשה למינוי מומחה רפואי.

כל אדם אשר נפגע במהלך עבודתו זכאי לפיצוי מה"ביטוח הלאומי".

התביעה לביטוח לאומי אינה מחייבת הוכחה של רשלנות המעביד, אלא רק הוכחה כי התאונה אירעה במהלך עבודתו.

התביעה כנגד המעביד משלימה את הפיצוי שמקבל העובד מביטוח לאומי, כלומר מסך הפיצויים שיפסקו לניזוק יופחתו התגמולים שקיבל הניזוק מהביטוח הלאומי.

למסמכים המוגשים לביטוח לאומי השפעה מכרעת לגבי היכולת לקבל פיצוי מהמעביד, ולכן קיימת חשיבות רבה להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתביעות בגין תאונות עבודה עוד בטרם הפנייה למוסד לביטוח לאומי.

אדם אשר נפגע בתאונת דרכים במהלך עבודתו (החל מצאתו מהבית ועד חזרתו) זכאי בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ג – 1973 לפיצוי ממבטחת הרכב בו נפגע ולא מהמעביד.

גם במקרה כזה, יש להגיש תביעת הכרה למחלקת נפגעי העבודה של המוסד לביטוח לאומי, בתוך שנה ממועד התאונה.

את הפיצוי המשלים לפיצוי שיינתן ע"י המוסד לביטוח לאומי יש לתבוע ממבטחת הרכב – לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

במידה ומסתיים התיק בפשרה ולא בפסק דין, נדרש התובע לחתום על כתב קבלה ושחרור.

כתב זה, שהינו תנאי ע"י חברת הביטוח לסיום התיק, סותם את הגולל על התנהלות התיק, ולמעשה מביא לסופיות הדיון.

מגמתה הצפויה, החוזרת ונשנית, של חברת הביטוח הינה לסיים המחלוקת בפיצוי הנמוך ביותר, ומהרגע בו חותם הנפגע על אותו כתב קבלה מתייתם התיק מזכויות עתידיות.
כל האמור לעיל מחייב כי פיצוי נכון עדיף שיתקבל ויתברר באמצעות עורכי דין המומחים בתחום.

פיצוי מהיר המוצע מחברת הביטוח, לרוב, אינו משקף את הפיצוי האמיתי והניתן לקבל בתיק.

משרדנו, אשר רכש ידע וניסיון, מאמין כי לקוח מרוצה הינו לקוח המקבל פיצוי גבוה בפרק זמן מהיר.

שני פרמטרים אלה הפכו לנר לרגלנו.

אנו נעשה הכל על מנת להביא את המירב עבור לקוחותינו באמצעות משא ומתן ענייני, ומאידך ובמידה ונידרש לכך, לא נהסס לפעול בכל עוצמתנו להשגת הפיצוי באמצעות בית המשפט.